ניוזלטר פדגוגי 2.11.17
ידע קודם
כמעט בכל שיעור שאני מתכננת יש ידע, מידע או מיומנות שהכרחיים ללמידה העתידית של התלמידים. לעתים אלו דברים שאני לימדתי (או נלמדו בשנים קודמות), אך לעתים אלה תפיסות שכבר קיימות, דוגמאות מחיי היום יום או ידע כללי שקיים לתלמידים. על מנת שהלמידה החדשה תתבצע בצורה מיטבית, אני חייבת לדעת מה התלמידים יודעים כבר, האם הידע הזה מספק, האם הוא מדויק ונכון ובהתאם לכך לתכנן ולנהל את השיעור. במאמר של יורם הרפז שמצורף כאן, שמתבסס על הספר How Learning Works & Research-Based Principles for Smart teaching, הוא מתאר שבעה עקרונות להוראה מקצועית כאשר העיקרון הראשון הוא התייחסות לידע הקודם של התלמידים.
אז איך יודעים מה הם כבר יודעים? שהידע מספק ונכון?
כותבים על הלוח את נושא השיעור ומבקשים מהתלמידים שיגידו (או יגשו ללוח וירשמו) כל מה שהם כבר יודעים על הנושא.
מחלקים את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה מקבלת דבקיות כאשר בשלב הראשון עליהם לכתוב את כל מה שהם יודעים על הנושא (משהו אחד על כל דבקית). בשלב הבא עליהם למיין את מה שכתבו. לאחר מכן אפשר לחבר בין קבוצות ושכל קבוצה תספר לקבוצה השנייה איזה מידע יש להם ואיך הם אירגנו אותו.
שאלון מקדים (בקהוט או בגוגל פורמס).
מציגים בפני התלמידים משפטי אמת או שקר לגבי ידע מוקדם הכרחי.
פורסים ציר מאחד עד עשר ומבקשים מהתלמידים לעמוד במקום שהכי משקף את הידע שלהם במשפטים שתגידו (מספר אחד יסמן לא יודע כלל על מה מדובר, עשר יסמן מידע שאני יודע מצויין). מקריאים משפטים לגבי ידע מוקדם הכרחי והתלמידים נעמדים על הציר לפי הידע שלהם לגבי הנושא.
מחלקים את הכיתה לקבוצות כאשר כל קבוצה מקבלת טקסט "מפורק" ועליהם לסדר את הטקסט לפי הסדר. באדיבות אורית ברגר שנתנה לתלמידים לסדר את שורות השיר שרצתה ללמד.
איך עושים חזרה על השיעור הקודם?
לא פעם נתקלתי בכך שלתלמידים מאוד קשה לענות על השאלה "אז מה למדנו בשיעור הקודם?" ולכן, אני פותחת את השיעור בחזרה על השיעור הקודם. תחילה, אני מבקשת מבלי להיעזר במחברת, להיזכר בשלושה דברים שלמדנו בשיעור הקודם. לאחר מכן, אני מבקשת שיענו על שאלה, בכתב, שוב ללא עזרת המחברת. ורק לאחר שהתלמידים אכן ניסו, אני מאפשרת לפתוח מחברות ולבדוק האם אכן צדקו או לא. רק בתום התהליך הזה, אני עושה סקירה קצרה לגבי מה שלמדנו ואיך הנושא מתקשר לנושא השיעור.
רעיונות לבוקר טוב
ג'יבריש- חושבים על נושא מעניין . מבקשים שני מתנדבים. מתנדב אחד משמש כנואם ועליו לדבר בג'יבריש ואילו משתתף אחר משמש כמתרגם שלו.
תשומת לב- מבקשים שני מתנדבים וחושבים על נושא מעניין. שני המתנדבים עומדים מול הכיתה (במרחק מה) עליהם להתחרות על תשומת הלב של הקהל. אסור לנואמים לעבור זה לחלק הבמה של האחר ולגעת זה בזה. מותר להם לעשות ככל העולה על רוחם על מנת למשוך את קשב הקהל (לדבר, לצעוק, להצחיק, לנוע, לקפוץ וכו'). הנואם שיזכה לאהדת הקהל ניצח.
פותחים את הבוקר בשיר - השיר גלגל של עידן רייכל הוא שיר שיכול לעורר מוטיבציה, שיכול לתת נקודת אור לפתיחת היום בצורה טובה עם אנרגיות חיוביות לעשייה. אפשר כמובן לקשר למצב שהכיתה נמצאת בו כמו קושי לפני תקופת מבחנים, קושי במקצוע מסוים, מחשבות לפני גיוס וכו'.
באדיבות מור בכש
עידן רייכל - גלגל מסתובב
אם כבר אז ליפול חזק אחרי שניסית ואם כבר אז לדעת שנתת הכול אם כבר לא לדעת, להמשיך ולשאול אם כבר אז בכל הכוח מול העולם הזה אם כבר בדרכים שרק אתה תנתב כי בשבילים האלה יחכו התשובות אל תשכח, הכול זה כמו גלגל מסתובב על כל אחד שעולה יש אחד שיורד לא להביט אחור, ללכת לא לעצור אולי תפגוש אחת, תרצה לתת לה הכול תמצא אצלה תשובות, תדע את כל הסודות וכשתלכו ביחד אז הזמן יעצור אם כבר לעזוב אז להשאיר את זה מאחור ולדעת שתשוב הכול ישתנה ועכשיו זה הזמן אז אתה כבר לא מחכה אם כבר אז בכל הכוח מול העולם הזה אם כבר אז לדעת שנתת הכול אם כבר לא לדעת, להמשיך ולשאול
השבוע מצרפת שיר של שולמית הראבן שמצליחה להביע מה שרבים מהתלמידים והתלמידות שלנו חושבים או מרגישים.
מאחלת סוף שבוע נעים,
ונדה
אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא / שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן אַבָּא, אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא. מַה נַּעֲשֶׂה? כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת יָשָׁר עַל כִּסֵּא, כָּל-כָּךְ מְסֻדֶּרֶת, כְּמוֹ אֵיזוֹ גְּבֶרֶת, בְּפַרְצוּף רְצִינִי – זֹאת לֹא אֲנִי. אֲנִי יַלְדָּה שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת, וְיַלְדָּה שֶׁל חַלּוֹנוֹת, וַאֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁקָּצֶה שֶׁל שֻׁלְחָן הוּא מָקוֹם טוֹב לָשֶׁבֶת, וְאֶדֶן שֶׁל חַלּוֹן הֲכִי טוֹב מִכֻּלָּם, כִּי רוֹאִים מְצֻיָּן אֶת כָּל הָעולָם. רוֹאִים עֵצִים וְרוֹאִים עָנָן וְרוֹאִים אוֹרוֹת, כָּל רֶגַע יֵשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ לִרְאוֹת, וְכָל יוֹם רוֹאִים שָׁם מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. אֶתְמוֹל רָאִיתִי שְׁלֹשָׁה יוֹנְקֵי-דְּבַשׁ, בְּלִי גֻּזְמָה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָה? לְצַיֵּר הֲכִי נוֹחַ בִּשְׁכִיבָה עַל הַבֶּטֶן. אָז תָּבִין, הַכִּסֵּא לֹא נָחוּץ לִי בְּעֶצֶם, אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא. אָז מַה נַּעֲשֶׂה?
