ניוזלטר פדגוגי 4.10.18

ציפיות גבוהות

בפרק הראשון בספר Teach like a champion שכתב Doug Lemov (שכבר כתבתי עליו כאן) למוב מציע לייצר למידה והישגים ע"י ציפיות גבוהות מהכיתה. מאחר וכעת העת (אחרי החגים) לייצר את הנורמות הלימודיות, מביאה כאן את הנקודות של הפרק הראשון עם דוגמאות ליישום שלי בכיתה.

ציפיות גבוהות בכיתה מבחינתי, זה לגבי כל מה שמתרחש הכיתה. ציפיות גבוהות לגבי ההתנהגות בכיתה, למשל בכיתה תמיד יש רק מישהו אחד שמדבר (ואם רוצים להגיד משהו אז מצביעים), בכיתה מדברים בשפה נקייה, לומדים בכיתה נקייה ומסודרת. ציפיות גבוהות לגבי הלמידה, למשל בכיתה כולם יצליחו, בכיתה שלנו כולם מגיעים עם ציוד, בכיתה שלנו כולם עובדים, כמובן שבכיתה עם ציפיות גבוהות אין כזה דבר לא יכול או לא יודע, על כולם מוטלת האחריות לנסות, ואז לנסות שוב ושוב, עד שמתחילים להתקדם ולהצליח.

הציפיות הגבוהות חייבות להיות מדוברות כל הזמן בכיתה, חשוב לחזור עליהן כמו מנטרה, בהתחלה זה מרגיש קצת מלאכותי, אבל עם הזמן התלמידים באמת מתחילים להפנים את הציפיות הגבהות ולהתנהל כך. (ממליצה לכתוב מספר משפטים שאתם רוצים להגיד בכיתה בהקשר הזה, ולהתחיל).

עוד כותב למוב, לא לעשות הנחות, לשאוף לתשובות מלאות, לניסוחים תקינים ולשימוש במושגים מקצועיים, למשל בשיעור ביולוגיה בכיתה י' כשתלמידים אומרים "נו.. וזה עובר עם כוח" אז אני אומרת "נכון, ההעברה הפעילה דורשת השקעת אנרגיה, חשוב לי שנדבר בביולוגית, ידעת את התשובה ועכשיו רק תגיד אותה בביולוגית". חשוב גם, להמשיך ולדחוף, ולא להסתפק בתשובות של תלמידים, למוב קורא לזה "מתיחת למידה", למשל אחרי תשובה (לא משנה אם היא נכונה או לא) לשאול, מה היו השיקולים שלך? על איזה מידע מתבססת התשובה שלך? מה דעתך על זה?

והדבר האחרון, הציפיות הגבוהות צריכות להיות גם מעצמנו, למשל שנשקיע מאמץ כך שהחומר יהיה נגיש ומעניין ללא פשרות על הרמה המקצועית, שנהיה נלהבים לגבי חומר הלימוד "אמרתי לכם שביולוגיה מסבירה הכל" "נכון שזה מדהים שעכשיו אתה גם יודע את ההסבר ל...", בהקשר הזה, בסוף כל שיעור, אני מבקשת מהתלמידים לכתוב במחברת (או לשלוח לי מייל או SMS) שלושה דברים שהם למדו השיעור (זה יכול להיות כל דבר, לא רק מה שיופיע בבחינה) ולהתעקש שיפרטו (ולא יכתובו כותרות או נושאים של השיעור, אלא ממש ידע או הבנה שעכשיו בבעלותם), לאחר מכן, אני עוברת בין התלמידים או מבקשת שישתפו לגבי מה שכתבו. כמובן שגם במבחנים אני מוסיפה שאלת בונוס שמבקשת מהם לכתוב שלושה דברים שהם למדו בשיעורי הביולוגיה.

מסדרים את הכיתה

רוצים לסדר את הכיתה בח', מעגל או בקבוצות אבל חוששים שיקח מלא זמן?

נכנסים לכיתה ואומרים "פתחתי סטופר, מעניין אם תצליחו לסדר תוך דקה" או "הכיתה השנייה מחזיקה בשיא של 54 שניות של סידור הכיתה, נראה אם תצליחו יותר מהר".

הצלחה מובטחת!

מסכמים שיעור

בסוף השיעור מבקשים מהתלמידים לכתוב "האשטאג" מסכם על השיעור

למשל #התאמהביןמבנהלתפקודתאדםאדום

רעיונות לבוקר טוב

1. "אני הולך למסיבה ולוקח איתי".

הסבר: מורה או תלמיד מתנדב בוחרים קוד. למשל: מילים שמתחילות באות א', מילים שמתחילות באות של השם של מי שאומר אותן, מילים בלועזית, דברים שמחלידים, דברים שבירים, מילים שמתחרזות עם גל וכו' (תנו דרור לדמיון שלכם). הילד/המורה אומר "אני נוסע למסיבה ולוקח איתי" ונותן דוגמה למילה שמתאימה לקוד, למשל: אני נוסע למסיבה ולוקח איתי "מברג" (כי הקוד הוא כלי עבודה). אחר כך נערך סבב. כל ילד אומר "אני נוסע למסיבה ולוקח איתי" ונותן מילה. הילד שהחליט על הקוד אומר לו "אתה בא", או "אתה לא בא", לפי התאמת המילה לקוד. עם הסבב מתחילים להבין מה הקוד ואפשר לנחש מתי שרוצים. - ככל שחברי הכיתה מכירים יותר, יוכלו להשתמש בהיכרותם, ע"מ לבחור קוד לטובת המשחק.

באדיבות חופית הרצוג

2. עיניים רגליים- כל התלמידים עומדים במעגל. המורה אומרת "רגליים רגליים עיניים" במילה "רגליים" התלמידים מסתכלים למטה לכיוון הרגליים. וכאשר המורה אומרת: "עיניים", עליהם להרים את עיניים למעלה – לכיוון העיניים של אחד החברים העומדים במעגל. שני תלמידים שיצרו קשר עין נפסלים ויוצאים מהמשחק. כאשר המורה אומרת: "רגליים", מורידים את המבטים בחזרה לרצפה וכך הלאה. מנצח מי שהצליח לא ליצור קשר עין.

באדיבות ענת בסל

3. מקרינים/מחלקים לתלמידים את השיר "למדני אלוהי" של לאה גולדברג, (או את השיר "התחדשות" של נעמי שמר) מבקשים מהתלמידים לבחור מילה אחת מהשיר שאיתה הם רוצים להתחיל את התקופה של אחרי החגים.

באדיבות אורית ברגר

מצרפת השבוע שיר של חלי ראובן, שמצליחה לדייק את המעשה האנושי.

שיהיה סוף שבוע נהדר!

ונדה

בחיבה טובה שימי חיבה על בני האדם, תפרי להם תוספת קטנה בסופים, קירבת לב מחבקת, זה מקצר את המרחק בין יבשות הנפש הפזורות לכל עבר, זה מרכך את אתגרי היומיום, זה ממתיק את הגורל, קראי להם, לאנשים, בשם חיבה זה כמו לבזוק אבקת וניל על ליבם: מירל'ה חגיתי אורצ'וק לילוש, גלגלי את השמות בלשונך ראי איך בית החזה מתחייך איך רוקדת לך שמחה, איך נולדים בך ילדים, שימי חיבה, על כולם אבל בעיקר על מי שלא סלסלו לו אף פעם מנגינת שם, על מי שלא זכה להיות ילד על מי שגדל מהר מידי שאיבד את הוריו או שהם החמיצו אותו, שימי חיבה על מי שנהיה רציני או ציני או.. הביני, מתחת לכל שיבת גיל יש ילד שמחכה שישימו עליו חיבה כל אחד רוצה בסופו של המסע, ללכת בחיבה טובה