נוירופדגוגיה 1

ביום חמישי השתתפתי במפגש ראשון של קהילה לומדת בנושא נוירופדגוגיה שמועברת ע"י ד"ר אהוד נורי וד"ר יעל עדיני. המפגש היה מרתק ועסק בהנגשת הידע המדעי לשדה, במקרה שלנו שדה ההוראה. כמובן במהלך המפגש נחשפנו למאפייני הלמידה המוחית אותה אביא כאן.

המוח הוא איבר למידה מכורח מציאות ההישרדות. לכן, למידה מתרחשת רק אם המידע חשוב. איך המוח יודע מה חשוב? הוא סטטיסטיקאי מצוין, אם המידע חוזר מספר פעמים רב אז כנראה המידע חשוב. מתחילים משביל עיזים קטן (פעם ראשונה לחשיפת הידע) וככל שנחשף לידע פעמים רבות השביל יהפוך לדרך עפר, כביש ובסוף לאוטוסטרדה (זה גם המתכון להרגלים אבל זה בפוסט אחר).

בנוסף, המידע במוח מאוכסן ע״י תאי העצב - הנוירונים או יותר מדוייק לכתוב ע״י יצירת קשרים בין הנוירונים, כך שאם המידע החדש מצטרף לאחת הרשתות הקיימות אז הסיכוי שייווצר הקשר גבוה יותר. כאן יש עוד דבר חשוב, אם במהלך הלמידה מתקבעת טעות חשוב לחזור אל הטעות על מנת לתקן אותה כי אחרת הלמידה תמשיך מאותה הטעות.

אז מה עושים עם כל המידע הזה בכיתה? בטח יש המון דברים שאנחנו עושים כבר באופן אינטואיטיבי והנה כמה הצעות נוספות.

כרטיס כניסה לשיעור שמסייע לעבוד עם מפת הדרכים המוחית של התלמיד ועיקרון החזרתיות. לכרטיס הכניסה יכולות להיות מספר מטרות ולקראת השיעור חשוב לברר מה רלוונטי.

1. מה התלמיד.ה צריכ.ה לדעת ולהבין ממה שכבר לימדתי על מנת להבין את השיעור היום ואז המשימה קשורה לידע קודם מהשיעור או השיעורים האחרונים בדמות קלוז, שאלות פתוחות או סגורות, התאמה בין מושג לפירושו וכו׳.

* אם אין משהו מסויים שהתלמיד.ה צריכה לזכור אלא פשוט יש צורך להיזכרות כללית של הנושא והתוכן אותו לומדים אפשר לבקש בתחילת השיעור לכתוב שלושה דברים שהם זוכרים מהשיעור הקודם. תחילה, רק להתבסס על הזיכרון, לאחר כמה דקות ניתן לאפשר לתלמידים לדפדף במחברת- כך התלמידים הם אלה שעושים את פעולת ״מה למדנו בשיעור הקודם״ ולא המורה.

2. האם בנושא שאלמד בשיעור הקרוב יש טעויות נפוצות שכדאי שאיישר קו לגביהן. לשם כך ניתן לבקש שכל אחד כותב במחברת/פאדלט/לוח/שאלון גוגל פורמס מה הוא יודע על הנושא - כך נוכל להתייחס לטעויות הנפוצות טרם הלמידה או במהלכה.

3. חיבור לידע קודם אישי - נשאל את הילדים מה היו רוצים לדעת על הנושא או איזה שאלות יש להם לגבי הנושא (וורדוול, פאדלט, דבקיות, לוח).

4. איך התוכן של הנושא יכול להתחבר למוח (לעולם) של הילד.ה, מה מעניין אותו.ה? מה יכול למשוך אותו.ה? בגיל ההתבגרות הילדים עוסקים בשאלות זהות, מגבשים אמות מוסר, נמצאים בתהליך ספרציה (היפרדות) מההורים, מתחילה התעניינות במיניות ואהבה, חברות, משחקי מחשב וכו׳. על מנת לחבר את נושא השיעור לקישוריות שכבר קיימות במוח שלהם אפשר להתחיל בשאלה מערערת שקשורה לנושא ולמה שמעניין אותם. שאלה כזו מעניינת שאולי שומטת קצת את הקרקע מתחת לרגליים, שאלה שגם אם התלמיד לא ממש התכוון להקשיב ולהשתתף בשיעור פתאום יעשה תנועה של מתעניין.

מצרפת השבוע שיר של מיכאל זץ אשר קורא לנו לקחת רגע לעצמנו, רגע כזה מתאפשר לי בזכות המיינדפולנס שנכנס לחיי ולחיי בית הספר (אבל גם זה בפוסט אחר).

שיהיה שבוע מצויין,

ונדה