ההתמודדות היומיומית של ניהול הכיתה היא לא פשוטה, אנחנו נכנסים עם מטרה ברורה ומוגדרת לגבי הנושאים והמיומנויות שאנחנו רוצים להעביר אך לעיתים האווירה היא אינה לימודית, יש פטפוטים והפרעות, תלמידים שקמים מהכיסא או מעירים הערות בקול רם. על מנת להתמודד עם האתגר הזה, בשלב הראשון יש להכריז בכיתה מה הם הכללים של הכיתה ושלכם. 

אבל לפני שמכריזים בכיתה עושים הכנה.

חושבים לפני...

מה הערכים שמובילים אותי בחיים, מה באמת מפריע לי (דברים שאני שמה אליהם לב, כי אם אכריז על משהו שאני דווקא לא שמה לב אליו אז כנראה שזה ימשיך להיות), על מה אני מוכנה להתעקש למרות שיהיה לא קל בהתחלה ומה פחות חשוב. 

לאחר מכן, חשוב להגדיר לעצמך מה יקרה אם... אם הכללים שהגדרתי יופרו, מה יהיה מדרג התגובות שלי וההשלכות על המעשים של התלמידים. (ולוודא שהמדרג עולה בקנה אחד עם רוח בית הספר).

שמים לב...

הכללים מנוסחים באופן חיובי ולא שלילי (במקום, לא מדברים בלי הצבעה, אומרים בכל זמן נתון יש אדם אחד שמדבר או רשות הדיבור תינתן בהצבעה. במקום, אין פלאפונים אומרים, הפלאפונים במצב שקט בתיקים).

הכללים ברורים ולא כוללניים מדי (במקום, אצלנו מדברים בכבוד, אומרים השיח הוא רק בשפה נקייה או השיח חייב לשמור על המוגנות והביטחון של כולם)

יש לכם ראציונל שעומד מאחורי הכללים וניתן גם להציג אותו לתלמידים (כשמשתמשים או אפילו נוגעים בפלאפון בזמן שיעור, גם אם נדמה לנו שאנחנו עדיין בקשב, הסחת הדעת לא מאפשרת מעבר של המידע מזיכרון העבודה, ששם עובר כל המידע, לזיכרון לטווח ארוך, ששם נשמר כל מה שאנחנו יודעים או לכל אחד מגיעה הזכות להיות במקום מוגן ובטוח, ויש לי כמורה אחריות על כך, ולכן אני מקפידה על שפה נקייה וכו.' )

מכריזים...

יש כל מיני דרכים בהן אפשר להציג את הכללים וההחלטה איך להציג צריכה להיות מותאמת לכיתה ולאופיה, אך לא פחות מכך למורה ולאופיה. 

1. פשוט עומדים ועוברים על הכללים, כותבים על הלוח, או מחלקים לכל תלמיד כרטיסיה עם הכללים. מורים אשר מחלקים סילבוס לתלמידים יכולים להוסיף את הכללים. 

2. יוצרים יחד עם הכיתה את הכללים.

- מבקשים מכל תלמיד לכתוב על שלושה פתקים נפרדים, שלושה דברים שהם מאוד חשובים לדעתו כדי שתהיה אווירה טובה ולימודית בכיתה. לאחר מכן, מבקשים לעשות את המשימה בזוגות ולהחליט בזוג מהם שלושת הדברים שהם מסכימים עליהם כזוג. עושים זאת גם ברביעיות ואפשר גם בשמיניות. בשלב הזה התלמידים חוזרים לשבת ואוספים את מה שהתלמידים החליטו עליו וכותבים על הלוח. כנראה שמה שהם יעלו יעלה בקנה אחד עם הכללים שלכם, אבל גם אם לא, בשלב הזה המורה יכולה להוסיף את מה שהיא צריכה כדי להצליח ללמד.  

- מכינים לוח משחק בגודל של הכיתה (עם בריסטולים) ומביאים קובייה. מחלקים את הכיתה לארבע קבוצות ומבקשים מכל קבוצה שתשלח נציג שיהיה השחקן שהולך על הלוח.

אומרים לתלמידים שאין כללים למשחק אבל... כל תלמיד שמגיע למספר חמש (או כפולות של חמש) יכול להחליט חוק שהוא רוצה ומקבל חפיסת שוקולד (לא חייבים אבל זה מוסיף אקשן למשחק) כאשר הקבוצה יכולה להחליט מה היא עושה עם החפיסה. 

לאחר מספר מהלכים בדרך כלל נקבעים כללים שהם לטובת הקבוצה שהחליטה את החוק והתלמידים מתחילים להתעצבן ולהתמרמר. בשלב הזה מפסיקים, מושיבים את התלמידים וחושבים על מה היה במשחק. האם כללים חשובים למשחק? למה? והאם כדאי שיהיו כללים גם בכיתה? ולמה? איזה כללים לדעתם חשוב שיהיו בכיתה ואותם רושמים על הלוח. בשלב הזה המורה יכולה להוסיף את הכללים שהיא חשבה עליהם. 

ועכשיו העבודה הקשה, מקפידים...

לעתים נדמה לנו שאם אמרנו משהו אז כך יהיה, גם עם הילדים הפרטיים שלנו, אבל כך יהיה, רק אם נהיה עקביים. מה המשמעות של להיות עקבי? 

תמיד תהיה התייחסות על הפרת הכללים (גם אם ההתייחסות היא שעכשיו הייתה הפרת כלל ואני אתייחס ואטפל בכך בסוף השיעור.)

התגובה תהיה הולמת לחומרת המעשה וכפי שהכרזנו שתהיה כשהצגנו את הכללים. 

התגובות יהיו מדורגות ויכולות לכלול אזהרה, הערה, רישום במערכת הבית ספרית וכו'.

מחזקים...

תלמידים שמצליחים לעמוד בכללים חשוב שיזכו לתשומת לב גם. אפשר לכתוב על הלוח את שמותיהם, אפשר לכתוב להם הערה מחזקת במחברת, אפשר לעדכן את המחנכת, את המערכת הבית ספרית וההורים בטלפון או במכתב. החיזוק מפנה את הזרקור להתנהלות נכונה שתאפשר למידה ואווירה טובה ותגרור עוד התנהגויות חיוביות כי אני עוד לא הכרתי תלמיד שלא רוצה שיראו אותו באור חיובי. 

לא מתייאשים...

התנהגות נלמדת והופכת להרגל רק אחרי מספר (יחסית גדול) של אירועים, ייקח לתלמידים זמן עד שהם יבנו ויפנימו שאתם רציניים, שאתם מקפידים וכי לכל התנהגות יש השלכה. התלמידים לומדים לא רק מניסיון אישי אלא גם מניסיון החברים כך שזה מגדיל את מספר האירועים שניתן ללמוד מהם.

​

ועוד דבר חשוב שאני רוצה להתייחס אליו, הגדרת הכללים כדאי שתעשה בשיעור הראשון, אך זה עובד גם אם עושים זאת לאחר תחילת השנה, וגם אם כבר הייתה חוויה של בלאגן מאורגן בכיתה, ניתן לעשות עצירה ולהתחיל את התהליך.