מושב שפיר

האיכרים 12

vanda20@gmail.com

054-4501864

  • Black Facebook Icon

December 27, 2018

Please reload

Recent Posts

ניוזלטר פדגוגי 25.10.18

October 25, 2018

Growth Mindset או חשיבה מצמיחה

 

 

בשנים האחרונות נכנס לעולם החינוך והפסיכולוגיה המושג Growth Mindset. לאחר ששנים, היה נהוג לחשוב, שאינטיליגנציה וכישרון הם דבר מולד, וכי יש חשיבות גדולה לפרמטרים האלה להצלחה העתידית של הילד. היום, בזכות מדעי המוח וטכניקות טכנולוגיות שמשמשות גם במדעי החברה וההתנהגות, מבינים כי מוח הוא איבר גמיש, וכי ממש כמו שריר, אם מתאמנים, הוא יכול לצמוח ולגדול (מטאפורית). 

בגישה זו יש שתי נטיות (לאו דווקא מולדות) לגבי התפיסה של הילד, האחת מקבעת - Fixed Mindset והשנייה מצמיחה - Growth Mindset. על מנת להבין את ההבדל בינהן נהוג להציג את הגישה של כל אחת מהנטיות למספר קריטריונים: מאמץ, נכונות לאתגר, נכונות לטעות וללמוד מהטעות, היחס למשוב ולהצלחות של אחרים. (ההבדלים מוצגים בטבלה). 

* מצרפת כאן סרטון באתר של TED של החוקרת  Dweck Carol  שהביאה את המושג לעולם.

גיליתי שלמרות שאני מאמינה בלב שלם בחשיבה המצמיחה, ואולי אפילו מנהלת את חיי כך, ההוראה שלי לא תמיד משקפת את הגישה הזו ומבחינתי זה האתגר הגדול.  לכן, קניתי לפני די הרבה זמן את הספר "The Growth Mindset. Coach" של Annie Brock & Heather Hundley שבו הן מפרטות חודש בחודש, מה עלינו לעשות בכיתה על מנת ללמד את התלמידים לחיות בעולם הזה בגישה המצמיחה.

התוכנית השנתית המוצעת בספר נראית פחות או יותר כך:

 

השבוע מצרפת מערך שיעור ראשון שגם אותו תירגמתי מהספר למי שרוצה להתחיל להנחיל את השפה הזו בכיתה.  

 

רגע... עכשיו נשאלת השאלה איזו מרכיבים אפשר להכניס לתוך השיעור המקצועי כדי לעודד חשיבה מצמיחה. אז, כל דבר שמדגיש שהלמידה היא תהליך, שחשוב לדעת דברים מסוימים כדי ללמוד דברים מורכבים יותר, שתרגול הוא המפתח, וטעויות הן הזדמנות ללמידה. 

איך זה נראה בפועל? (מתוך ספר ההמשך  "The Growth Mindset. Playbook" של Annie Brock & Heather Hundley)

# משאירים כמה דקות בסוף שיעור לבוחן, מטרתו של הבוחן לא כדי "לתת ציון" אלא כדי שהתלמידים יעריכו את רמת ההבנה שלהם, חשוב שלתלמידים תהיה הזדמנות לבדוק את עצמם ולכתוב על מה הם צריכים לחזור על מנת לדעת את הנושא טוב יותר (אפשר לחלק מחוון בסוף, אפשר לעשות בגוגל פורמס וההערכה המספרית מוצגת מיד בתום סיום הבוחן). 

# 3-2-1 בסוף השיעור מבקשים מהתלמידים לכתוב שלושה דברים שהם למדו במהלך השיעור, שני דברים שהם מצאו כמעניינם ושאלה אחת שיש להם בנושא. 

# כרטיס כניסה- משימה קצרה (בדרך כלל מודפסת על מעין כרטיסייה) ובה:

- משימה קצרה על השיעור הקודם

- טקסט קצר עם טעויות ועל התלמידים למצוא אותן

- הזמנה לכתוב שלושה מושגים שהם זוכרים מהשיעור הקודם/שלושה משפטים לגבי הנושאים מהשיעור הקודם

- שאלת עמדה לגבי הנושא של השיעור הקודם

- קלוז עם טקסט עם הנושא של השיעור הקודם

# תרשים/ציור - בסוף השיעור מבקשים מכל התלמידים שיציירו ציור או תרשים שיסכם את השיעור.

 

לסיכום, המוח שלנו גמיש, ואנחנו יכולים הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים, עם תרגול, מאמץ תשוקה והתמדה ואם נצליח ללמד את התלמידות והתלמידים שלנו את זה, הם כנראה יגיעו רחוק.

 

רעיונות לבוקר טוב

1. מה מזג האוויר היום - מפזרים על הרצפה כרטיסיות שמייצגות כל מיני סוגים של מזג אוויר, בסבב, כל אחד מספר איך מזג האוויר שלו היום. דוגמא לכרטיסיות מצורפת כאן.

באדיבות גלית ולצמן

 

2. מעגלים חופפים- מדפיסים שלושה מעגלים חותכים (דף דוגמא כאן), מחלקים את הכיתה לשלשות ומבקשים ימצאו דברים שמשותפים לשלושתם, לכל שניים מהם, ומשהו שמייחד כל אחד מהם. 

 

3. אתגר ה-21. מספרים לתלמידים כי הרגלים נלמדים רק אם מתרגלים אותם לאורך זמן, וליתר דיוק מספיק זמן. עודדו אותם לחשוב על משהו שהיו רוצים לשנות בחייהם, זה לא חייב להיות משהו "גדול" למשל להיות יותר אדיבים, לשחק יותר עם האחים הקטנים, לעשות הליכה פעם בשבוע וכו'. 

מבקשים כל אחד יכתוב על דף את האתגר שלו יחד עם שם. אספו את הדפים. ועכשיו, מבקשים שינסו לעשות את הדבר הזה 21 ימים ברציפות. 

אפשר פעם בשבוע לשאול את התלמידים האם מישהו רוצה לשתף לגבי האתגר שלו השבוע, הא הצליח, מה עזר? ומה עיכב? איך הייתה התחושה?

בסוף ה-21 ימים עושים סבב (מי שרוצה לשתף) וחושבים על התהליך? למה הוא היה חשוב? האם שינה תפיסות? 

 

מצרפת השבוע שיר אופטימי וברוח החשיבה המצמיחה, 

שיהיה סוף שבוע חמים ונעים, 

ונדה

 

זה החלום/ אולב האוגה

זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה:
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם,
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square