ניוזלטר פדגוגי 17.5.18

שאלות?!

אז כמה שאלות אני שואלת במהלך שיעור? אין לי מושג אבל זה בטח הרבה, וכמה מהן פתוחות? וכמה סגורות? וכמה מהן מעוררות מחשבה או סקרנות? ואחרי השאלה? כמה זמן אני מחכה? ואיך אני מתייחסת לתשובה? מרוצה מכך שענו בדיוק כפי שרציתי או מנסה לזקק או להבין מה הייתה הכוונה של התלמידה?

לא מעט שאלות אפשר לשאול על אופן השאלות שלנו בכיתה, ועל חלקן מצאתי תשובות במאמר שאילת שאלות בכיתה של מאיה בוזו-שוורץ.

אז איך משכללים את אופן שאילת השאלות שלנו בכיתה?

מנסים לשאול יותר שאלות מעוררות מחשבה ששואלות מעבר לידע הנתון או שאלות שמערערות או על הידע הקיים או על התפיסות הקיימות. חשוב גם שהשאלות יהיו פתוחות ושיש להן תשובות מגוונות. ישנן גם שאלות שמאפשרות לנו להעמיק את הקשר עם התלמידים ואלה השאלות האותנטיות שבהן אנחנו שואלים מה דעתם או מה היו עושים במקום או מה הדבר שאליו הם מתחברים או לוקחים.

ועוד כמה עקרונות מנחים:

# לתכנן שתי שאלות מרכזיות מראש.

# להציב בפני התלמידים שאלה לפני תחילת הלמידה, כך שהשיעור יסוב סביב ניסיון לענות על השאלה.

# לחשוב מראש על שאלות שיאפשרו מגוון תשובות של תלמידים.

# לנסות לשאול פחות (בדגש על איכות ולא כמות).

# להמתין לפחות שלוש שניות מרגע שאילת השאלה ועד איסוף התשובות.

# לנסות לא לענות מיד על התשובה של התלמידים אלא לחשוב כך שנוכל "לסחוט" עוד חשיבה.

רעיונות לשאלות

# אחרי שאומרים לתלמידים מה נושא השיעור מבקשים מהם לשאול את כל מה שהיו רוצים לדעת על הנושא.

# בסוף שיעור מבקשים מהתלמידים שישאלו שאלות שנותרו לא פתורות.

# בסוף שיעור מבקשים מהתלמידים לענות במשפט על השאלה: "מה למדתי היום בשיעור?"

רעיונות לבוקר טוב

1. טאקי משודרג- משחקים טאקי ובכל פעם שיוצא קלף מיוחד מתייחסים לפי ההנחיות או מוציאים מהחפיסה רק את הקלפים המיוחדים כל אחד שולף קלף ומתייחס בהתאם.

באדיבות חופית הרצוג

2. מטוס מנייר- מחלקים את הקבוצה לשני חצאים, חצי ראשון מוריד את הראש והחצי השני מקבל את הגדרת המשימה על הלוח "על כל אחד מכם ליצור שלושה מטוסים מנייר תוך ארבע דקות מרגע נתינת ההוראה" (מיד למחוק את הלוח לפני שהחצי השני מרים את הראש). בשלב השני, החצי השני מוריד את הראש וכותבים משימה "על כל אחד מכם ליצור שלוש יצירות מקיפולי נייר תוך ארבע דקות" מוחקים מהר מהלוח. ונותנים הוראה להתחיל. לאחר שתי דקות עוצרים ובודקים תוצאות. בדרך כלל התוצאות של הקבוצה שהתבקשה להכין מטוסי נייר יותר טובות מאחר והמשימה יותר ברורה ויותר קלה להשגה. יש להדגיש אחרי המשחק את חשיבות הצבת המדדים בצורה ברורה מוגדרת ותחומה בזמן.

3. המפה שלי - מצלמים את מפת העיר/יישוב כמספר הילדים בכיתה. מבקשים מהתלמידים לצבוע את המפה לפי מקרא של צבעים. למשל: כחול- מקום שאני אוהב לבלות. צהוב- מקומות בהם אני נח. כתום- מקומות שמאתגרים אותי. ירוק- מקומות בהם אני פעיל (תנועת נוער, ספורט, חוגים). תכלת- מקומות יפים וכו'.

השבוע מצרפת שיר של חלי ראובן, לזכר חברה שלי, רננה אלון, שנהרגה לפני שלוש שנים בתאונת דרכים. במובנים רבים היא הייתה ועודנה הרות שלי.

רות/ חלי ראובן כל אשה צריכה לעשות לה בתוכה רות אחת כזו שלא תעזוב אותה לעולם שתתמסר לה עד כלותיה שתדע לאמר לה בכל עת "כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני-אלין, עמך- עמי ואלוהיך- אלוהי" אשה צריכה לגדל בת קול כזו אהבה כזו לעצמה נחל שיפכה בקרבה, כל אשה צריכה להפרות בה זרעי אמונה כאלו שיעמדו איתנים גם כשהלב שלה מחליק במדרגות ומאבד את כוחותיו גם כשהיא הורסת את עצמה למרות כל ההבטחות, תמיד תמיד צריכה אשה שתשב בקרבה רות אחת שלא תיתן לה להפריד אותה מעצמה לא בחייה ולא במותה שתדע לומר לה מילים משקמות שמנשימות בה חיים, בכל שדה במרגלות כל גורן, וליד כל איש שתבוא עימו: "ברוכה את בתי" "היטבת חסדך" "אשת חייל את" כל אשה צריכה לעשות לה רות וראות ורעות עם נפשה ולבוא בקרבה בנועמי נועם ועדינות לב.