ניוזלטר פדגוגי 24.1.18

השבוע קראתי כתבה שהציגה תוצאות מחקר מדהימות שיכולות לעזור לתלמידים שלנו להיות יותר טובים...

במחקר נבחנו 44,000 נבחנים בתרגילים שדרשו מיקוד. את הנבחנים חילקו לארבע קבוצות.

1. קבוצת הדיבור הפנימי- קבוצה שהונחתה לעשות לעצמה שיח פנימי לגבי המשימה.

2. קבוצת המדמיינים- קבוצה שהתבקשה לדמיין את מה שהיא הולכת לעשות.

3. קבוצת האם... אז...- קבוצה שהתבקשה לנסח משפטים בתבנית האם.. אז... לפני התחלת המשימה.

4. קבוצת בקרה (ללא הנחיה מיוחדת).

כל הקבוצות התבצעו לבצע מבחנים בהן נבדק זמן התגובה והדיוק, ובנוסף נערך ראיון אישי לגבי הביצועים והתחושות.

אז מה היו התוצאות?

- התוצאות של הקבוצות הראשונה והשניה - הדיבור הפנימי והדימיון השתפרו בצורה משמעותית.

- השיפור הגדול ביותר היה בקבוצה של הדיבור הפנימי בעיקר אם הוא כלל אימרות כמו "אני יכול לבצע את המבחן טוב יותר" או "אני יכול להתרכז יותר בפעם הבאה".

זאת אומרת ששיח פנימי מדרבן, אכן יכול לשפר את הביצועים, השאלה היא איך מביאים את זה לכיתה?

קודם כל חושפים את התלמידים למחקר הזה וממצאיו. כך התלמידים יוכלו לאמץ את שיטת השיח הפנימי ולדרבן את עצמם. אני מניחה שיהיו תלמידים שבהתחלה יתקשו לעשות זאת ואף יתייחסו בציניות לעניין וכאן מתחילה עובדתה של המורה. כנראה שכל שיח פנימי שאנחנו מנהלים עם עצמנו היה פעם שיח חיצוני (אפילו בינקות או בילדות) ולכן, ניתן בהתחלה לעשות שיח כזה באופן חיצוני. התהליך הזה לוקח זמן, אבל בסופו של דבר, אם הוא עקבי תהיה הפנמה של השיח אצל התלמיד.

ט"ו בשבט

עולם הצומח מספק לא מעט מטאפורות וט"ו בשבט זו הזדמנות להשתמש במטאפורות הללו, מצורף תמונה עם רעיון. את התמונה ניתן לתרגם לכרטיסיות ולנהל בעזרתן שיח רגשי ורפלקטיבי.

רעיונות לבוקר טוב

1. מחלקים לכל תלמיד בלון, על התלמידים לנפח אותו ולרשום עליו את שמו. לאחר מכן, אוספים את כל הבלונים בשמיכה ומפזרים בחדר, המשימה של התלמידים היא שכל תלמיד ימצא את הבלון עם שמו. מודדים זמן. עושים זאת שוב ושוב, ובכל פעם מודדים זמן. לאחר כמה ניסיונות, התלמידים יתחילו לשתף פעולה אחד עם השני ויצמצמו את זמן החיפוש.

לאחר מכן, עושים דיון בעזרת השאלות הבאות:

- איך היה התרגיל?

- מה הייתה המטרה שלו?

- בזכות מה הצטמצמו הזמנים?

- איך ניתן להשליך את המשחק על הכיתה? על בית הספר?

באדיבות שירה פילוסוף

2. המורה מספרת בעיה, מחלקת את התלמידים לשתי קבוצות, כאשר כל קבוצה בתורה צריכה להציע פיתרון לבעיה. הקבוצה שיגמרו לה הרעיונות היא המפסידה.

הבעיה: תלמיד מגיע לבית הספר ומולו ניצבת חומה (בהנחה שהתלמיד רוצה להיכנס לבית הספר) מה עליו לעשות?

אוספים את הרעיונות וכשהם נגמרים עושים דיון...

בדרך כלל בסיעור מוחין (כמו במשחק) קודם כל נאמרים הרעיונות הבנאלים והשגרתיים, בסוף נזרקים רעיונות הזויים ומופרכים אבל הרעיונות שנאמרים באמצע, הם רעיונות מקוריים יצירתיים. אלה סוג הרעיונות שיכולים לעזור לנו לפתור בעיות ולהתמודד עם כל מיני סיטואציות.

עכשיו ניתן לדבר גם על החיים, באיזה סוגי בעיות אנחנו נתקלים, איזה פתרונות אחרים (יצירתיים) אפשר להפעיל? ניתן לחלק את התלמידים לזוגות ולאפשר להם להציע רעיונות אחד לשניה לגבי הבעיות שלהם.

באדיבות ענת בסל

3. אנשים על עץ - מחלקים לתלמידים את דף ובו אנשים מטפסים על עץ, כאשר כל אחד מתאר איך הוא מסיים את המחצית/פותח את המחצית החדשה/בא בבוקר.

גם השבוע מצרפת שיר של ויסלבה שימבורסקה, כי פשוט לא הצלחתי להתאפק.

שיהיה סוף שבוע נהדר,

ונדה