ניוזלטר פדגוגי 18.1.18
הכרה
בספרו של ריצ'ארד לבוי "פריצת דרך במוטיבציה" הוא כותב כי אחד הדברים שמניעים אותנו הוא ההכרה, ההכרה במעשים שעשינו, בחוזקות שלנו והכרה בעצם קיומנו. השבוע נתקלתי בעניין הזה מספר פעמים. ראיתי את הניצוץ בעיניים של המורות.ים כאשר במועצות פדגוגיות המחנכות הקריאו מסרים ותודות שאספו מהתלמידים למורות והמורים שמלמדים.ות. ראיתי את אותו ניצוץ בשיחה עם תלמידה אחרי מבחן, שהיא לא הצליחה בו, למרות שמתחילת השנה לא פיספסה שיעור פרטני, כי בשיחה אמרתי שלמרות שהציון נמוך רואים שהכתיבה שלה השתפרה, שהיא כותבת הרבה יותר מדעי, לוגי ומשתמשת במושגים הביולוגים.
הבעיה העיקרית עם הכרה היא, שבאופן עקרוני, אנחנו יודעים שזה חשוב, וגם עושים את זה בדרך כלל באופן טבעי, האתגר שלנו הוא לייצר הזדמנויות בהן נוכל לעשות שיחות משוב בהן גם נוכל לשקף להם את התהליך, וגם לראות אותם.
השבוע אנחנו מחלקים תעודות, מצרפת כאן רעיונות שיכולים להוות בסיס לשיח כזה.
רעיונות לסיכום מחצית
- מדפיסים את כל הציונים השוטפים של התלמידים וגוזרים לרצועות, מבקשים מהתלמידים לכתוב על פי הציונים, מה לדעתם צריך להיות הציון בתעודה (הם לא צריכים לחשב אלא להעריך), איזה ציון הם רוצים להציב לעצמם למחצית הבאה ואיך לדעתם יוכלו להגיע אל היעד הזה.
- מבקשים מהתלמידים לכתוב על פתק משהו שהם למדו בשיעורים ומשהו שהיו רוצים ללמוד.
- מבקשים מהתלמידים לכתוב על פתק משהו אחד שהיו רוצים לשמר בשיעורים ומשהו אחד שהיו רוצים לשפר.
- עושים קהוט (סקר לא חידון) עם שאלות לגבי המחצית (מה הדרך הכי טובה מבחינת ללמוד, איך הם לומדים למבחן, מה הנושא הכי מעניין שלמדו במחצית וכו'.)
אפשר לשלב תמונות של התלמידים מהמחצית בתוך הסקר.
רעיונות לבוקר טוב
1. משחק הסבתות- מושיבים את התלמידים במעגל ומשאירים כסא פנוי.
תחילה עושים סבב שבו כל אחד אומר את שם סבתו כאשר מנחים את התלמידים לזכור כמה שיותר שמות.
לאחר מכן, הילד שמימינו הכסא הפנוי אומר שם של סבתא שזוכר, ועל הילד שזה שם הסבתא שלו, מתיישב וכן הלאה.
אסור לומר את אותו השם פעמיים ברצף.
באדיבות רויטל אמויאל
2. מחלקים לתלמידים דף ומבקשים מהם לצייר משולש. עכשיו מבקשים מהילדים להשלים את הציור. (אפשר להביא טושים, עפרונות וכו').
לאחר שהתלמידים מסיימים מבקשים מהתלמידים להציג את הציורים.
עכשיו אפשר גם להקרין להם סרטון שמראה איך מעודדים או מדכאים יצירתיות בהנחיה אחת. מומלץ!
3. עושים סבב בו כל אחד מתייחס איך הוא הגיע לבית הספר כאשר הראשון צריך להתחיל את המשפט באות א' השני באות ב' וכן הלאה.
השבוע מצרפת שיר של ויסלבה שימבורסקה, שבכל פעם שמגיעות תעודות, אני קוראת אותו שוב, כדי להזכיר לעצמי מה צריך לעמוד מול ומאחורי התעודות.
כתיבת קורות חיים מַה נָּחוּץ? נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים. לְלֹא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאֲהָבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמֵהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ. זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאַתָּה מַכִּיר. טִיּוּלִים רַק בְּמִדָּה וּלְחוּץ לָאָרֶץ. הִשְׁתַּיְּכוּת לְמָה אַךְ בְּלֹא הַלָּמָה. צִיּוּנִים לְשֶׁבַח בְּלֹא הַנִּמּוּקִים. כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק. הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים וְצִפֳּרִים, מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת. מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן. מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה. לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה. רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶּׁנִּשְׁמָע. מַה נִּשְׁמָע? נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר.
